סיפורי מעשיות · פרק י״א, ל״ד

וְאָמַר לָהֶם הָאָדָם הַיַּעַר הַנַּ"ל מַה זֶּה חִדּוּשׁ אֶצְלְכֶם הֲלא יֵשׁ אֶצְלִי כְּלִי, שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵאֲבוֹתַי, שֶׁהֵם יָרְשׁוּ מֵאֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶם שֶׁהַכְּלִי עֲשׂוּיָה עִם עָלִים וְצִבְעוֹנִים כָּאֵלּוּ שֶׁכְּשֶׁמַּנִּיחִים הַכְּלִי הַזּאת עַל אֵיזֶה בְּהֵמָה אוֹ עוֹף אֲזַי תֵּכֶף מַתְחִיל לְנַגֵּן הַנִּגּוּן הַזֶּה אַחַר כָּךְ חָזַר וְנַעֲשָׂה הַצחוק הַנַּ"ל, וְנַעֲשָׂה יוֹם וְהָלַךְ לוֹ הָאָדָם הַיַּעַר הַנַּ"ל וְהוּא [הַיְנוּ בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת] הָלַךְ לְחַפֵּשׂ אַחַר הַכְּלִי הַנַּ"ל וְחִפֵּשׂ בְּכָל אוֹתוֹ הַחֶדֶר וְלא מָצָא וּלְהַלָּן יוֹתֵר הָיָה מִתְיָרֵא לֵילֵךְ וְהֵם, הַיְנוּ הָאָדוֹן [שֶׁהוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת] וְהָעֶבֶד [שֶׁהוּא בֶּן הַשִּׁפְחָה בֶּאֱמֶת, שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה מֶלֶךְ כַּנַּ"ל] הָיוּ מִתְיָרְאִים לוֹמַר לְאָדָם הַיַּעַר הַנַּ"ל שֶׁיּוֹלִיכֵם לְיִשּׁוּב