שיחת מלאכי השרת · פרק ד׳, ז׳

ולכך לא נחשבו אצל חכמי האמת רק ג' יסודות אלו. וכמו שכתב הר"י גיקטליא ע"ה בספר הניקוד כי יסוד העפר הוא חומר הדבר כמו שאמרנו. ואין תנועות מחולקות אלא ג' האש תנועתו למעלה והמים תנועתו למטה והאויר בסביב שהוא באמצע. וכן הוא ג"כ באותיות שהם הדפוס של הבריאה אל"ף ראשם [ולכך פתחה בו תורה ולא סיימה לומר כי רק ראשית חכמה יראת ד' והוא הפתח לדברי תורה היראה שבלב אבל עצם התורה מתייחס אל החכמה שבמוח. משא"כ המשנה מתחלת ומסיימת במ"ם לומר שהיקף כל עניינה הוא לברר המעשים שיהיו על השלימות הראוי שזהו ענין תורה שבעל פה שאין אתה רשאי לאומרם בכתב כמו שאמרו ז"ל (גיטין ס' א'). כי דברי תורה והנהגת החכמה העליונה הוא היפך הנגלה לעיני בשר שנראה שחלק המעשים הוא הנגלית וזכות המוח ולב מן הנסתרות והכתב הוא הגלוי ומה שבעל פה נעלם. וחכמת השי"ת הוא להיפך שהנסתרות נגלות והנגלות נסתרות כי המעשה הוא דמיון באמת והנסתר הוא הבלתי דמיון. ולכך למוד המתייחס אל המוח ולב הוא בכתב ואל המעשים בעל פה. ודבר זה עמוק בחכמה ואין כאן מקום להאריך] והמ"ם אמצען והשי"ן סופן מצד ברואי זה העולם כמו שנתבאר לעיל (פרק ג'):