וטעם אומרם ז"ל שלש מאות ועשר עולמות במנין יש. הוא מבואר על פי דרכם בכמה מקומות לדרוש גימטריא כמו שיתבאר אצלינו בדבורינו אודות קדושת הלשון שטבע קדושת הלשון הקודש כי כל שם שבה אינו הסכמיי רק השם ההוא היא דבר ד' שעשה אותו ענין וכמ"ש בברא"ר (פרשה י"ח) שבלשון הקודש נברא העולם. ואותם האותיות הם חיות אותו הענין. וכמו שכתבו הקדמונים על פסוק כל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו. ולכך מאחר שעצם הדבר וחיותו שהוא כל עיקר קיומו (כמו שנתבאר לעיל) הם אותם האותיות לכך נדרש גימטריא אותם האותיות שהם מספר אותו דבר. ולכך מספר עולמות היש הם ש"י עולמות. והדברים מבוארים אצלינו במקומם באריכות ואין כאן מקומו להאריך:
שיחת מלאכי השרת · פרק ג׳, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Sichat Malachei HaSharet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיחת מלאכי השרת, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.