ולכך אמר (זכריה ג׳:ז׳) ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה. שנקראים המלאכים שאין יכולים להלך. מאחר שאין יכולים לצאת גם לבוא אין יכולים. ונפשות הצדיקים נקראים מהלכים. וזהו שאמר ר' מאיר במעלה הראשונה של ישראל במה שהם נשמרים והמלאכים הם השומרים שאין צריכים להיות נשמרים. ודבר זה מעלה כאשר צריך להיות נשמר משא"כ המלאכים שהם שומרים ולא נשמרים. ואין הראי' ממה שהם שומרים לישראל כאלו טפלים להם שהרי מצינו ג"כ (תילים קכ"א ה') ד' שומרך ונאמר (פ' ויצא) ושמרתיך בכל אשר תלך. רק ר"ל ממה שיש בהם כח השומר שאין להם יראה שיצטרכו להיות ג"כ נשמרים כמו שכל נברא בעל מעלה מושך אחריו חסרון שממנו הוא מתיירא וצריך להיות נשמר. וממה שאצלם כח השומר שאין להם יציאה אל ההיזק כלל דבר זה הוא חסרון מה שאין שייך זה אצל השי"ת.
שיחת מלאכי השרת · פרק ב׳, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Sichat Malachei HaSharet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיחת מלאכי השרת, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.