וזהו בקשת המלאך שלחני כי עלה השחר ופירשו רז"ל (חולין שם) הגיע זמני לומר שירה. ר"ל זמן הכרת התחדשות השגת השי"ת והפשעתו על הנבראים כולם וההכרה הזו נמשכת מהידיעה שהיא אצל בני אדם ונפשות ישראל. [ויעקב ביחוד כמו שיתבאר] ולכן אמר שלחני שכאשר תשלחני אז אלך לאמר שירה שהכרת הלב נמשכת מן ידיעת המוח והלב כמו שליח המות שכל מה שהוא מתבונן במוחו אח"כ נמשכת ממנו ההרגשה ללב וזהו שלחני והבן: וזהו דברי האומר השלישי שבמדרש מי גדול המשלח או המשתלח שהוא מצד המלעה השלישית שהמלאכים הם המשתלחים מנפשות ישראל שתורה וישראל אחד כמו שאיתא (ברא"ר פרשה א') שישראל נקראו ראשית וכן התורה ששניהם אחד מצד התדבקות ישראל בתורה עד שכאלו הם גוף אחד ושניהם הם הראשית לכל שהחכמה והידיעה הוא הראשית כי המוח הוא בראש בגוף. ולכך המלאכים שמדרגתם מדרגת הלב בגוף כמו שנתבאר לעיל הם שלוחי המוח והמשלח גדול מן המשתלח וזה מבואר:
שיחת מלאכי השרת · פרק ב׳, כ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Sichat Malachei HaSharet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיחת מלאכי השרת, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.