וזה הי' החילוק בין בני בבל לבני ארץ ישראל כאשר כתבתי במקום אחר כי בני בבל היו שקדנים ביותר בדברי תורה כמו שיראה בכתובות (ק"י א') דאמרי במערבא קמו לי' ממתיבתא דרב הונא בבלאה. ונראה שלא היו בארץ ישראל שוקדים כל כך בבתי מדרשות כמו בבבל ומעט שהיו עוסקים בשביל כך בהשגת היראה כמו שיראה ממאמר רבא לרבנן (יומא ע"ב ב'). משא"כ בני ארץ ישראל וכידוע דכל ספרי דאגדתא המצויינים בידינו הם מבני ארץ ישראל ואמרו באבות דר"נ (ס"פ כ"ט) כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש לא טעם טעם יראת חטא. כי ההגדות הם המביאים יראה אל לב האדם כמו שאיתא (ספרי פ' עקב) שמתוכם אתה מכיר את מי שאמר והי' העולם שהוא ההכרה וההשוי' השי"ת נגד עיניו והם נתעסקו בכך יותר מן העסק בהלכות:
שיחת מלאכי השרת · פרק א׳, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Sichat Malachei HaSharet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שיחת מלאכי השרת, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.