שבחי הבעש"ט · פרק צ״ט, א׳

מעשה שחנוני אחד בק"ק מעזיבוז שקורין גיוואנט שניטער שנסע בנו לברעסלא ושהה מאד. והיה אמו מצטערת מאד ואמרה לבעלה שילך לבעש"ט לשאול עליו היכן הוא. והבעש"ט לא היה חשוב בעיני בעלה ולא רצה לילך והקניטתו אשתו עד שהוצרך לילך. ובא אל הבעש"ט ושחק ואמר אשתי אמרה שאתם יודעים איזה דברים ע"כ באתי שתאמרו לי היכן בני. ענה לו על דברים כאלו אני מסתכל בבה"כ לקח הלולקע והלך לבה"כ. ובא ואמר אני ראיתי אותו שהוא עדיין בברעסלא והולך בכובע של דייטש. כן היה המנהג שם כשנגמר המו"מ מחליפים כובעותיהם וזה סימן לגמר המו"מ. ועשה אותו האיש סימן לעצמו לזכור באיזה יום היה המקח. וכשבא בנו מן הדרך שאל אותו אביו באיזה יום היה גמר המו"מ. ואמר לו באותו יום כאשר נרשם אצלו ושהחליפו על כובעותיהם. ושאל אותו מפני מה לא שלחת לי אגרת ע"פ בי דואר כפעם בפעם. אמר לו מפני שהתרחש לי קונה טוב בדרך ומכרתי לו הסחורה והוצרכתי להעמיד הסחורה לבית הסוחר ונטיתי מן הדרך שבי דואר הולך וקניתי שם סחורה אחרת והלכתי לברעסלא ועי"ז איחרתי לבוא לביתי.