ואמרנו ת"ל שמסרנו עצמינו על קידוש השם והוכרחנו לסבול צער גהינם שכל היסורין הם כקליפות השם נגד אותו חצי שעה גיהנם. ומה יהיה אם נתגלגל שוב בזה העולם ושמא נתקלקל ח"ו ולא יהיה לנו תקנה ע"כ טוב לנו שלא לעשות נקמה ולא להתגלגל. ע"כ בקשתינו מרומע"ל שיבטל הדבר שאמר. ושאל הבעש"ט אותם מפני מה הטעו אותי מן השמים ולא גילו לי שמוכרחים אתם להיות קדושים. והשיבו אליו אם היו אתם יודעים מזה אזי היה מרבים בתפילה ותבטלו הגזירה והיה ח"ו צרה גדולה מזה. ע"כ לא הודיעו לרומע"ל. ומהרב דקהלתינו שמעתי שבעש"ט אמר שהבטיחו לו מן השמים שיבטלו הגזירה אך שדרשן אחד דרש בק"ק בראד ועשה לו פרנסה מהשבוים ועורר מדנים וגרם שנהרגו השבוים בעו"ה.
שבחי הבעש"ט · פרק צ״ז, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shivchei HaBesht, Kopyst 1815
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבחי הבעש"ט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
