שבחי הבעש"ט · פרק פ״ז, ב׳

ואח"כ שמע ר' פנחס שבא אביו מ' אברהם אבא מעבר הנהר לק"ק מאריפאליע והלך אצלו. כי היה ירא פן ירצה לשבות אצל הבעש"ט ואצלו לא היה חשוב הבעש"ט לכלום ותמיד היה אומר לבנו מה אתה נוסע. וירא פן לא ינהגו כבוד לפניו בדבר אחד והוא בודאי יעיז לפניו ויהיה לו צער ובושה ח"ו. ושאל אותו היכן ישבות ואמר מה לי לילך להבעש"ט אני אשבות בכאן ואדרוש כאן. ובבוקר כשהתחיל הבעש"ט הודו בא לבהמ"ד של קאמינקע ועמד אצל ארון הקודש והבעש"יט היה מתפלל לפני התיבה ואביו היה מתפלל בקול רם. וירא ר' פנחס פן ח"ו יבלבל את הבעש"ט ויגער בו. והבעש"ט לא דיבר לו מאומה עד אחר תפילות שחרית והיה שבת ר"ח והוצרכו להוציא שני ס"ת. ולקח הבעש"ט ס"ת אחת והס"ת שני לקח אביו והלך אחר הבעש"ט לשולחן. וראה הבעש"ט שהוא אוחז הס"ת וגער ואמר לאחד קח הס"ת מידו. ושתק ולא ענה אותו דבר. ותמה ר' פנחס ע"ז ואחר התפילה הלך לעיר שמעבר הנהר אצל הפ"ח ואכל שם וישן מעט והלך לבה"כ לדרוש.