שבחי הבעש"ט · פרק מ״ה, א׳

בק"ק א' היו לאנשי העיר יסורים ונגישות גדולות מהקאמיסאר שלהם עד שממש לא יכלו לסבול. והיתה ביניהם עצה שאין להם אופן אחר כ"א לשלוח שליח להדוכס שהיה רחוק מהם ערך שמונים פרסאות. ובחרו שני אנשים אפרתים א' זקן ונשוא פנים והשני איש רך בשנים. והזהירו אנשי הקהילה למע"ה שיזרזו את נסיעתם כי קרוב זמן הקאנטראקט וכאשר יאחרו הזמן אפילו יום א' יהיה מעוות שלא יוכלו לתקן. והנה דרך נסיעתם היה על ק"ק מעזריטש ובאו לאכסניא ביום א' בבקר לשם והתפללו באכסניא. בין כך וכך דבר הבעה"ב עמהם מה עסקיהם ולהיכן פניהם מועדות לנסוע וסיפרו לו כל המאורע. אמר הבעה"ב עצתי שתלכו אל רבינו הגדול לשאול פי קדשו מה תעשו. והגם כי הזקן היה מסרב מעט עכ"ז השני שהיה רך בשנים נמשכה לבו לעצתו. ופתה את הזקן שילכו להרב וכן עשו והנה בביאתם להרב מצאו שם רוב עם שרוצים לכנוס לפני ולפנים ונשתהו כמה שעות עד שמצאו את הגבאי שלו ואמרו לו שרצונם לכנוס להרב. והלך הגבאי להרב והשיב להם בשם הרב שילינו פה הלילה. ולמחר ישיב להם תשובה. והיה קשה להאיש הזקן מאד עכובם כי היו נחוצים מאד לדרכם מפני שהזמן קצר מאד. עכ"ז היו מוכרחים ללון שם.