והרב קרב את כלתו מאד. ויהי היום ותחלום והנה נכנסה לטרקלין גדולים ושם יושבים סנהדרין זקנים ונשואי פנים ויבקשו ליקח את בעלה ממנה. ותצעק לפניהם ותטעון כמה טענות לפני הב"ד. ותיקץ והנה חלום. אבל לא סיפרה לשום אדם. והגם כי היתה בבית הרב לא סיפרה לו. ויהי בלילה השנית ותחלום ג"כ כנ' ולא סיפרה דבר. ובלילה השלישית חלמה ג"כ כנ"ל והיא טענה הרבה לפניהם עד שלבסוף אמרו לה ראה מפני שטענותיך נכוחות מאד לכן נותנים אותו לך במתנה על שנים עשר שנים. ולמחרתו כשבאה להרב בבקר נתן לה הרב גודל תשואת חן ויברך אותה עבור טענותיה הנכוחות אשר האריכו זמנו י"ב שנה. וכן עלתה לו. ויהי אחר כמה שנים עלה הרב לשמים ושבק חיים לכל חי. ועכ"ז בכל צרתם או איזה דבר המצטרך היה נגלה הרב בחלום אליה והיה מצוה לה מה לעשות.
שבחי הבעש"ט · פרק מ״ג, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shivchei HaBesht, Kopyst 1815
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבחי הבעש"ט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
