שבחי הבעש"ט · פרק ל״ד, ב׳

וכשבא להבעש"ט מצא אותו יושב על מטתו ומעיין ונתן לו שלום וביקש המגיד הנ' שירפא אותו וגער בו הבעש"ט ואמר אין סוסים שלי אוכלים מצות. ונפל עליו זיעה מחמת חולשה ויצא לחוץ וישב על האצטבא שלפני הבית לנוח. וראה איש אחד רך בשנים וקרא אותו אליו ואמר לו בבקשה ממך לך אל הבעש"ט ואמור לו למה אינו מקיים הפסוק ואהבת את הגר. ואיש בחור הנ' היה ר' יעקב מהנעפאלי ונכמרו רחמיו עליו ונכנס לבעש"ט והיה ירא לומר לו. ועשה בחכמה והלך עד קצה הבית וחזר לצאת ולברוח ובהליכתו אמר איש אחד מרה שחורה יושב לפני הבית וביקש אותי שאומר לרומע"ל למה לא קיימתם ואהבתם את הגר ויצא מן הבית. מיד אסף הבעש"ט עשרה אנשים ויצא אליו ופייס אותו ורצה לרפאות אותו בדיבורים. ושמעתי מר' גרשון דק' פאווליץ שהבעש"ט היה הולך אליו כמו שני שבועות וישב כנגדו ואמר תהילים. ואח"כ אמר הבעש"ט אליו הייתי רוצה לרפאות אותך בדיבורים כי היא רפואה קיימת ועכשיו אני צריך לעסוק עמך ברפואות. ונתן לו דירה ונתן לו י"ב זהובים בכל שו"ש על הוצאות שלו והיו ר' יעקב הנ"ל ור' אליהו הולכים אליו בכל עת לבקרו ופעמים היו מפלפלים בגמ' ותוספת ולא יכול לילך להבעש"ט מחמת חלישות ואחר זמן מועט התחיל להבריא והיה הולך לבעש"ט לשולחנו.