עוד מעשה שהבעש"ט ישב בק' זאסלב ושבת שם כמה שבתים. ובתוך כך מצאו נכרי מת על השדה והביאו אותו לעיר. ורצו לעשות עלילה על היהודים והלכו להדוכסה ואמרו לה שהיהודים הרגוהו .והדוכסה יראה לנפשה כי בעלה הדוכס מת מיתה מנוולת על אם הדרך על אשר הרג הקדושים בעלילות שקר. ע"כ אמרה אי אפשי לדון דיני נפשות אם לא שיחקרו הדבר ברור שהיהודים הרגוהו. וכשנודע לאנשי העיר בני ישראל רעדה אחזתם ושלחו את ר' אייזיק הנ"ל להבעש"ט לאכסניא שלו להודיע לו. והבעש"ט עומד רגל אחד על הספסל ורגל א' על הארץ ור' צבי סופר אמר זוהר לפניו והבעש"ט עונה אחריו ונתלהב בהתלהבות גדול ופניו בוערות. וכשבא ר' אייזיק על מפתן הבית רמז עליו בידו שילך והלך והפחד היה הולך וגדול. ושלחו אותו פעם שניה. ורמז ג"כ עוד שילך עד שהפצירו הרב ר' דוד שילך בעצמו להבעש"ט ואותו לא ידחה בוודאי בלך ושוב כי הוא זקן ונשוא פנים. והלך ר' דוד להבעש"ט אמר לו הבעש"ט אין אני שומע שמדברים מזה בחצר כלל.
שבחי הבעש"ט · פרק ל״ב, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shivchei HaBesht, Kopyst 1815
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבחי הבעש"ט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
