פ"א באו שני גזלנים לדון לפניו ולא הוטב הפסק בעיני א' מהם. ויאמר בלבו הנה כאשר הבעש"ט ער א"א לו לעשות רע אבל כשהוא ישן אמלא את רצוני להרוג אותו וכן עשה. כשישן הבעש"ט בא הגזלן אליו והרים את הקרדום לחתוך את ראשו. ומיד חטפו אותו ואינו יודע מי ומי, והכו אותו מכות אכזריות חבורות ופצעים כמעט שנותר בו נשמת חיים וגם כח הדבור אין בו. וייקץ הבעש"ט וירא את המוכה לפניו מלוכלך בדם וחבורות ופעצים וישאלהו מי אתה ומי עשה לך הדבר הזה ולא הי' בו כח להשיב לו דבר וילך הבעש"ט לדרכו. ולמחרתו כששב מעט לאיתנו אז סיפר לו הגזלן כל המאורע.
שבחי הבעש"ט · פרק ב׳, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shivchei HaBesht, Kopyst 1815
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבחי הבעש"ט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.