שבחי הבעש"ט · פרק ב׳, ג׳

פ"א בלילה כשישנו כולם עשה בן הרב א"ע כאילו הוא ג"כ ישן. ויעמוד הבעש"ט על עמדו כדרכו על התורה ועל העבודה והבחין אותו פעם ושתים. בלילה ג' עמד הבעש"ט ולמד ובתוך כך ישן הבעש"ט ויעמוד בן הרב ולקח קונטרס א' מהכתבים וינח לפניו ועשה א"ע עוד כאילו הוא ישן וכאשר ניער הבעש"ט וראה את הקונטרס נזדעזע מאד ולמד אותם ויצניעם בתוך חיקו. וכן עשה בן הרב עוד בלילה אחרת עד שראה בבירור שזה הוא האיש שצוה עליו אביו למסור לו הכתבי' ויקרא לו ויאמר הנה אדוני אבי ז"ל הניח לי כתבים אלו וציוה עלי שאמסור לך. והנה כל הכתבים הם לפניך אך בבקשה ממך תיקר נא נפשי בעיני אדוני, שתלמוד עמי וישב לו טוב הדבר אבל בתנאי שלא ידע שום ב"א זולתך ולא יהיה ניכר ממך שום תנועה כ"א שתצוה עלי לשרת אותך כמקדם וכן עשו. ויהי אח"כ ויאמר בן הרב לחותנו הנה אני רוצה כעת פרישות יתירה. אם אפשר להשיג חוץ לעיר איזה בית לבד ואשב שם על התורה ועל העבודה ויעש כן. ויבקש את חותנו שישכור את הנער ישראל שישב עמו לצוותא ושישרת אותו בכל עת שיצטרך לשלוח ויעש כן כי האיש נכבד מאד וכאשר ראו אנשי הקהילה שמ' ישראל לומד עם בן הרב אמרו שבוודאי זכות אביו גרמה לו שיבא בן הרב לכאן ויקרבהו כי נראה להם שהיום הוא הולך בדרך טובים ויתנו לו אשה אבל לא ארכו לה הימים ומתה אשתו הנ"ל: וכאשר נכנסו לבית התבודדותם שם למדו כל הצורך בגפ"ת ופוסקים וגם כל כתבי הקדש והנה בכתבים הנ"ל הי' קבלה אלקית וגם קבלה מעשיות. פ"א ביקש בן הרב את הבעש"ט שיוריד את שר התורה בכדי שיבינם איזה דבר. ודחה אותו הבעש"ט ואמר כי אם נטעה ח"ו בכוונה אז יוכל להיות סכנה ח"ו מפני העדר אפר פרה ויפציר אותו יו' יום עד שלא יוכל להשיב את פניו ויתענו הפסקה משבת לשבת ועשו טבילות כראוי ובמוצאי ש"ק כיוונו כוונות ידועות ומיד צעק הבעש"יט ווי ווי כי טעינו וירד שר האש ובוודאי ישרוף כל העיר לכן אתה שהוחזקת בעיני כולם לחסיד גודל לך מהרה לחותנך ולכל העיר שהמה יצילו את נפשם כי מהרה ישרוף העיר וכן הוה: