שבחי הבעש"ט · פרק קצ״ח, ו׳

ויהי בבואם לק"ק מעזיבוז שידך אותה הבעש"ט עם איש נכבד מאוד ונגיד מופרסם. ויהי בעת החתונה קודם החופה באה האשה לחדר הרב להתוודות לפניו ולבקש תשובה על חטאיה. כי בהיותה בית הרב משך זמן נעקר מלבה הרע שהיה בה. וכאשר ראה הבעש"ט שמנקודת לבה היא מדברת אז אמר הרב האיך תעלה על דעתך שאני דודך תדע שלא היו דברים מעולם רק שמחמת שקבעת זמן להמיר דתך וביקש אותי אביך זקנך להציל אותך ואם לא תעשה תשובה כראוי בוודאי תמות מיד. ובכתה בכיה גדולה עד מאד וביקשה ממנו שיתן לה תשובה. והשיב הרב שזו היא תשובתה השידוך הזה יתבטל כי אינך כדאי שתנשא לאדם כזה אחרי שהיא יודעת מרת נפשה רק שתנשא לאופה והיא תשב על שוק עם בייגל. וכל החפצים שנתן לה חותנה תשלח לו בחזרה כי מה פשעו ומה חטאתו והוא לא נתן רק על אמונתי בכדי להציל את נפשה משחת. וכן עשתה וקיבלת התשובה בלב שלם ונעשית צדיקת גמורה. אח"ז בא אביה זקנה להבעש"ט בחלום ואמר תנוח דעתך שהנחת את דעתי.