והנה ביום אתמול בשעת סעודה שלישית בא אלי מעולם העליון אביה זקנה שהיה צדיק מפורסם וגדול הדור וביקש אותי לתקן את נכדו האשה הנ"ל שיש לה נשמה גבוהה ונפלה בעמקי הקליפות ושלא תשאר שם ח"ו. והבטחתי לו והנה האשה הנ"ל הגבילה הזמן על יום זה ושבוודאי אחר שני שעות יבוא השר עם אנשי חיל ויקח האשה עם כל הבגדים ותכשיטים ביד חזקה ותמיר דתה. לזאת איעצך ויהי אלהים עמך ולמצוה רבה יחשב והצלת נפשות. ונכנסו דבריו בלב הבעה"ב והאמין לו והבטיח לו הבעש"ט שיחזיר לו כל החפצים שלקחה האשה שאין מגיע לה. והבעש"ט לקח האשה והוליכה עמו בחזרה והתלמידים שלא ידעו מאומה מזה נשתוממו על המראה. ובכל הדרך קירב אותה הבעש"ט והיא קראה אותו דודי.
שבחי הבעש"ט · פרק קצ״ח, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shivchei HaBesht, Kopyst 1815
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבחי הבעש"ט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.