שבחי הבעש"ט · פרק קפ״ד, ד׳

והנה בנסיעתם ביום ו' עש"ק תעו מן הדרך ונוסעים כל היום ולא מצאו מקום ללון ולפנות ערב הסכימו שהעגלה תעמוד על הדרך וזה יפנה לימין והשני יפנה לשמאל לחפש אולי ימצאו להם מנוח אשר יטיב להם. ויהי כאשר הלך מן הדרך מאה אמה ויותר וירא והנה עומד ביער בית קטן ונרות דולקים שם ויתאפק וילך לשם. וכשנכנס לשם ראה והנה איש א' עומד ומתפלל ואיש א' עומד ומשרת ובהיות שלא לקח אתו כלום מן העגלה מיד הלך המשרת והביא לו כתונת ובגדים לשבת. ועמד והתפלל ג"כ ואחר קבלת שבת ומעריב אמר האיש הבעה"ב שבתא טבא בשמחה גדולה והביאו להם יי"ג לקדש ומעדני מלכים לא תחסר כל בה. ואח"ז הביאו לו מטה כבודה וכשראה הבעה"ב שהאורח היה מהסס מלישן על המטה אמר הלא אשה עצורה לנו ובאמת לא ראה שם שום אשה כ"א הבעה"ב והמשרת. וישכימו בבקר ויתפללו גם שחרית ומוסף כד"ת ויאכלו וישתו ויטיבו לבם וישנו שינת צהרים. ומפני ששתה יי"ג הרבה ישן עד המנחה והתפללו מנחה ואכלו סעודה שלישית ויטיבו את לבם עד הערב והתפללו מעריב ועשה הבדלה והנה אחר הבדלה נתן הבעה"ב שלום לאיש האורח. כי בשבת אין נותנים שלום. וידאג האורח מאד על שאינו יודע מן הבעל עגלה וסחורה שלו. ויאמר לו הבעה"ב אם רצונך תמכור לי הסחורה שלך על אופן זה שאסלק מחצית הסחורה במזומן ומחצית באמנה עד יריד לייפסק לשלם שם. והגם כי היה קשה עליו הדבר מאד ליתן הקפה לאיש שאינו יודע מי הוא אבל עכ"ז היה מוכרח במעשיו ונעשה ביניהם השוואה על המקח ואחרי שהושוו על המקח השקיף בעד החלון וירא והנה העגלה שלו עומדת עם הבעל עגלה וכל הסחורה אצל הבית. ויצא אליו וירגז מאד עליו אבל לא יוכל להחליף את הדבר והיה מחשב בלבו באיזה מקום יניח את הסחורה כי לא היה שם שום בנין כ"א הבית לבד ויאמר הבעה"ב תל לי את הסחורה והתחילו לפרק הסחורה. והם פתחו דלת למרתף והניחו שם כל הסחורה. ויעשו חשבון ביניהם ועלה לסך רב וסילק לו החצי במזומן בערך פ' אלפים אדומים ועל מחצית השני נתן לו צעטיל.