שבחי הבעש"ט · פרק קל״ה, ב׳

והתחיל הרב להחזיר הדרשה ורבי מיכל מקשה ורבי זאב מפלפל עמו עד שנצחו והיה רבי מיכל בוש בדבר ועמד על זה אע"פ שהיה עקום ולא רצה להודות על האמת. התחיל הבעש"ט לבקש ואמר אל תבלבלו את שולחני עד ששקט. ואחר שבת נסע על ברית לכפר הבעש"ט והרב ורבי מיכל דחק א"ע ג"כ לישב עמם. ולקחו אותו ובדרך התחיל לדבר בחכמת תכונה והיה רבי זאב קוציעס משיבו וראה שר' זאב למדן כנגדו בחכמת התכונה. ותמה ואמר איך באו דברים כאלו לחסיד. וכשרצה הבעש"ט לנסוע לדרכו היה ירא שלא יצער את הרב ולקח ממנו תורתו ונעשה עם הארץ. ומנהגו היה לעמוד בחצות הלילה ללמוד גמרא ופוסקים ורמב"ם וכשפתח הספר לא ידע מאומה. וסבור שהשכל אינו ברור אצלו מחמת ששתה מי דבש הרבה. וסגר הספר ועשן הלולקע וישן מעט ושכב עד הבקר. ובקר אחר התפילה היה לומד שיעורו ולקח הספר ופתח ולא ידע מאומה והבין שהבעש"ט עשה לו זאת. ובא להבעש"ט ואמר רבי החזיר לי את תורתי. והוכיח אותו הבעש"ט ואמר "וכי בשביל נצוח וקינטור לומדים תורה?!" והוכיח אותו ונעשה צדיק גמור.