שבחי הבעש"ט · פרק קי״ב, ג׳

פ"א אירע שבני היכלי הלכו אל היכל אחר והלכתי גם אני עמהם וכשבאו להיכל הנ"ל קפצתי וישבתי אצל השולחן. והעתיקו אותי ממקומי עד שעמדתי לפני השולחן. וראיתי שהבעש"ט יושב ביניהם ואמר דברי תורה ושאל אותם קושיה וציוה לבני הישיבה שיתרצו לו. ולא יכלו לתרץ ותירץ הוא בעצמו והלכו להם כל אחד למקומו. ושאלתי לבעש"ט מפני מה אין לי מקום בג"ע. אמר לו מפני שנתת ת"כ ולא קיימת. מיד באתי אליכם בחלום וסיפר להם הדבר והקושיה והתירוץ שאמר הבעש"ט בג"ע. ומיד באותו שבת באו אליו לסעודה שלישית ואמר תורה זו. וכששאל הקושיה אמרו הם התירוץ ואמר להם אני יודע שהמת אמר לכם ומהיום והלאה נתקרבו אליו. והרב דקהלתינו אמר שלא הכניסו לג"ע רק שנתן לו מקום סמוך לשערי ג"ע. אך בכל עת שהיה לו עליות נשמה בחזרתו האיר עליו.