שבחי הבעש"ט · פרק קי״ב, ב׳

אמר הבעש"ט שימות אבל דבר זה לא תקנת ואמר לו אותו דבר והודה. ואמר אני ציפיתי לתקן הדבר ומה אעשה עכשיו אמר אליו הבעש"ט אל תדאג אני אראה שלא יהיה לך עיכוב בדבר זה ואני מכניסך לג"ע ואל תגלה דבר זה לשום אדם מה שאני מדבר עמך. והלך מאתו וכשבאו רבותיו ושאלו אותו מה דיבר עמו ולא רצה לגלות. ענה אותו הנער וסיפר להם ושאלו להחולה אם אמת הדבר ואמר אמת כן דיבר עמי. והיה תמיה גדולה בעיניהם האיך יש לו ידיעה למעלה את מי יכניסו בג"ע. והכריחו את החולה שיתן להם ת"כ שיגלה להם איך יתנהגו עמו אחר מותו. וכשמת בא להם וגילה להם שהכניסו אותו לג"ע ולא ראה שם הבעש"ט ולא ידע על ידי מי הכניסו אותו. אך לא היה לו מקום בג"ע כי כאשר ישב במקום בא אחר ודחה אותו ממקומו וישב על מקומו זה וכן במקום אחר עד שהעתיקו אותו מכל המקומות. ואני נע ונד ולא ידעתי על מה ולמה זה והרהרתי בדעתי שהבעש"ט הבטיח לי להכניס אותי בג"ע ואין לי מקום מנוחה והיה לי מזה צער גדול.