רסיסי לילה · פרק מ״ז, ב׳

ויש עוד השגה גדולה יותר הדומה לראיה כטעם (שבת פט:) מחוי להו יצחק הקב"ה בעיניהו הוא ההכרה דמצד הנסים שעל ידי הנס נראה לעין פעולת השם יתברך. וזהו קדושת יו"ט שנקבעו על הנסים דישראל מקדשי דצריך שיקדם לזה קדושת ישראל דלא עביד קודשא בריך הוא ניסא לשיקרא ועל ידי הקדושה הקודמת דישראל שהיא אמונה הפשוטה על ידי זה יבוא להשגה גדולה הדומה לראיה שהוא ביום טוב דיראה כל זכורך ודרשו רז"ל (ריש חגיגה) יראה יראה כטעם אברהם הוליד את יצחק דזהו דרגא דפחד יצחק שעל ידי הראיה בא היראה כמו שכתב בהג"ה דריש אורח חיים. וזה טעם בהר ה' יראה שנתגלה בעקידת יצחק ראיה זו. שההקרבת נפשו להשם יתברך לקרבן זה בא מצד הראיה כמ"ש בזוהר (ח"ג ה א קי א) דלא שייך קרבן רק לשם הוי"ה לא לשאר שמות המורים על מדות דהיינו ההכרה מצד פעולותיו ומדותיו אבל הוי"ה הוא שם העצם והכרת העצם זה נקרא ראיה. ומצד הכרת בורא בא מסירות נפש דאברהם כשכופין להכחיש בבורא ונשאר כן בטבע לכל ישראל למסירות נפש כידוע. ומצד הכרת שויתי ה' לנגדי תמיד בא המסירות נפש דרך הקרבה להשם יתברך כגון מי שיעשה מצות במסירות נפש וכיוצא. וגם זה נקבע בטבע תולדות בני ישראל מצד יצחק אבינו ע"ה שיוכלו להתעורר לעשיות מצוות רבות. על דרך משל אם ירצו עתה לבנות בית המקדש וכיוצא יפזר כל אחד יותר מכדי כחו בממונו וגופו ובמסירות נפש ממש כמו שפריצי בני ישראל בעת החורבן מסרו נפשם על הצלת בית המקדש וכיוצא בזה. ומסירות נפש כזה לעשה טוב לא לסור מרע זה נמשך מהכרת הנוכח וגם זה הוא בתולדה אצל בני ישראל בהעלם גדול כי מה שהוא בתולדה הוא בקטנות כנזכר לעיל. והוא מה שאמרו (פסחים סו.) אם אינן נביאים בני נביאים הם כו' והנביא נקרא רואה שהוא כח הראיה דנבואה יש אצל כל ישראל רק בהעלם שהם בני נביאים. ולעתיד יהיה בהתגלות דאשפוך רוחי וגו'.