רסיסי לילה · פרק מ״ו, ב׳

וענין יבבא מהו למדו רז"ל (ר"ה לג:) מאימיה דסיסרא היינו כנודע דרבי עקיבא שהוא יסוד תורה שבעל פה כידוע הוא מבני בניו של סיסרא (סנהדרין צו: לגירסת עין יעקב). ומסתמא היה כח זה בסיסרא שאז היה כל החכמה דחכמי ישראל לחוץ אצל אותו רשע דלכן אמרו ז"ל (מגילה יד. לגירסת ילקוט שופטים רמז מב וכן הוא בתנא דבי אליהו רבה פרק ט') מה תומר כו' כך חכמים שבאותו דור מועטים ואשה היתה שופטת רמז לתורה שבעל פה דהוא מדה המקבלת דאז היה התחלת התגלות יסוד תורה שבעל פה בעולם הזה בלבוש עב דקליפה גרועה דסיסרא המקיפתו. ואמרו (שוחר טוב מזמור כב) חשוך דרא דאתתא דברייתא היינו שהוא החושך ומדת לילה כנזכר. וזה טעם תשע מאות רכב שלו שאמרו ז"ל (פסחים קיח:) שהחזיר הקב"ה לים אחד ומחצה דמצרים היינו דבמצרים היה בגלות הדעת דרגא דמשה רבינו ע"ה שהוא יסוד תורה שבכתב ולכן הם גזרו להשליך הילדים ליאור וכן היה משפטם כי הם רצו להעלים אור תורה שבכתב. וידוע דדור המבול היו ראוים לקבל תורה ולא זכו והביאו מבול לעולם דתורה נמשלה למים. וכן רצו הם להפוך הדבר להשליכם למים ובדבר אשר זדו בא עליהם כי להיות הם הלוחצים לישראל מסתמא היה בהם איזה הלבשה חיצונית לענין התורה שבכתב שהיה בנפשות דישראל שהיו תחתיהם ומלובשים בקרבם ממש כמו שאמרו ז"ל (שוחר טוב מזמור קז) על פסוק גוי מקרב גוי. ולכך נשלכו למים אלא שנפלטו כי כבר ניתנה תורה ונתגלית אורה ולא נשאר להם שייכות עם המים עוד. וניתן לים תמורתם חיל סיסרא שנגד תורה שבעל פה דעדיין לא נתבררה לגמרי עד עת קץ. והם באו לנחל שהוא ממי גשמים המתקבצים או מים נובעים ובאים מחדש בכל יום. וכל הנחלים הולכים אל הים שהוא מיא דקביעי וקיימי והוא דוגמת תורה שבעל פה ותורה שבכתב. ואמרו ז"ל (מדרש חנחומא חקת ח) כל יקר וגו' ראתה עינו של רבי עקיבא דנתגלה לו יותר מלמשה רבינו ע"ה. והיינו דהשגת תורה שבעל פה מרובה יותר על דרך ננס הרוכב על גבי הענק שהוא משיג גם כן התורה שבכתב. וזה טעם (מנחות כט:) נתקררה דעתו דמשה רבינו ע"ה על ידי שאמרו לו זו מנא לן הלכה למשה מסיני דהשורש הוא תורה שבכתב רק זה משיג תורה שבכתב וגם תורה שבעל פה. והנה מצינו בכתוב ומה בקשתך עד חצי המלכות וגו' דבכל תוקף מעלת האשה אינה מגיעה אלא לחצי מעלת האיש דהוא מושל בכל המלכות. וזהו החשבון אחד וחצי דסיסרא שהוא השגה המעולה דתורה שבעל פה שמשיג תורה שבכתב גם כן והרי משיג אחד וחצי. וכך היה בהתפשטות המסך דקליפה החופף על הקדושה עשו מזה רכב ברזל ללחוץ את ישראל ולמנוע השגת החכמה אמיתית. דזה כל ענינם שהוא שעבוד מלכות לשעבד מדת מלכותו יתברך כביכול כטעם גלות השכינה היינו קול תורה שבעל פה דלא כתיבא ומנחה וקול תפלה.