ואמרו (ברכות יב:) דבקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע היינו לכונה זו שאף פושעי ישראל בכלל אחדות האומה ויש להם חלק בה' אחד ונבדלים מעמים כאמור. ורז"ל טמנו דבריהם ברמז כדרכם מה שאמרו (שם) דכתיב בה יציאת מצרים רצה לומר שאז התחלת הבדל אומה ישראלית גוי מקרב גוי אף שהללו עובדי עבודה זרה כו' (ויקרא רבה פרשה כג) וכרע שכב כארי היינו אף דהם בדיוטא התחתונה שכיבא לעפרא הם כארי. וזה כל ענין קריאת שמע בשכבך ובקומך רצה לומר בין שהם במעלה עליונה בין במדריגה תחתונה אינו ניתק מקבלת עול מלכות שמים שעליו והתקשרות ישראל בה' אחד. ולא קבעו מפני טורח צבור דכל פרשה דלא פסקי כו' רצה לומר דסידור הפרשיות ודאי המכוון דאותו ענין אינו נשלם אלא על ידי כל הפרשה כולה דוקא דלכן לא פסקיה משה. ופרשת בלק שהוא גלוי קשר ישראל להשם יתברך אף המורדים ופושעי ישראל בתכלית התוקף בירור זה אינו אלא כפי סדר הפרשה על ידי התעוררות אומות העולם להתדמות לישראל ובהתבוננותם בדעת שלהם הם מבררים לעין מעלת ישראל בזה. וכן בכל דור כן הוא סדר הבירור על ידי התעוררות אומות העולם שטוענים אנו ישראל כמו שאמרו ז"ל (מדרש תנחומא תשא לד) ולכן נקרא הפרשה על שם בלק לא על שם בלעם כי בלק הוא היה המתעורר בזה [וסיומה דבלעם שב למקומו היינו לעמו שאין לו שייכות לישראל רק למקומו בארם שהוא באחוריים דקדושה כנודע. אבל בלק הלך לדרכו הוא הדרך הנזכר בכתוב לרדוף אחר קדושת ישראל דעל כן הזנה בנות מואב כי ניצוץ קדוש דדוד המלך ע"ה היה מכשכש במעיו ולא היה מניחו לשקוט מזה] ושם של כל סדרה שבתורה כפי מה שנהגו ישראל לקרותה הוא המכוון של כל הסדרה על דרך שאמרו בשמות בני אדם וכל השמות דלשון הקודש שהוא שורש החיות דאותו דבר. מסתמא כן גם בשמות ספרי הקודש כולם וכן בשמות פרשות התורה. וזהו שורש התגלות אור זה הטמון ברשעי ישראל על ידי כח בלק שהוא כח הרדיפה דאומות העולם להיות כישראל ולגרש ישראל מכיסוי עין הארץ. והתגלות כח זה באומות העולם הוא רק על ידי רשעי ישראל שחוטאים כל כך עד שנראה שאבדו חלק עולם הבא ונתגרשו מארץ העליונה על ידי זה צומח כח אומות העולם לטעון שגם הם כן. ועל ידי זה עצמו מתברר ומתגלה מעלת אותן רשעי ישראל ואור הרשימה שלהם. ורז"ל (ב"ב יד:) קראוה פרשת בלעם דמצד מה שנכתבה הפרשה בתורה שהוא דברי תורה ממש שהוא ההתגלות שבסוף וסוף מעשה במחשבה תחלה שורש ההתגלות נצמח מבלק. אבל רז"ל שדברו ממנה כאילו היא חוץ מתורת משה קראוה על שם בלעם היודע דעת עליון כנזכר לעיל שהוא השגת הדעת שלא על דרך השגת משה רבינו ע"ה כלל. ומצד משה רבינו ע"ה וכל ישראל הכשרים שלא הגיעו למדרגת אין להם חלק לעולם הבא חס ושלום אין שייכות להם לזה כלל וכנכתב לעיל. ולכן זה נחשב לטורח צבור דכלל הצבור אינם פושעי ישראל וזכרון כל פרשה זו הוא טורח להם וכאמור.
רסיסי לילה · פרק מ״ד, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Resisei Layla
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך רסיסי לילה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
