פוקד עקרים · פרק ו׳, ט׳

אבל העקרים שבבנ"י שפקידותם הוא שיהי' השארת כח חיותם בעוה"ז זה אינו בכח התושב"כ שהוא מצד שורש הנפש שלמעלה רק מצד כח התושבע"פ כנ"ל, וע"כ לא נמצא נסים מפקידת עקרים בתושב"כ, רק הברכה דלא יהי' בך עקר ועקרה וגו' שהבטיחם עקב תשמעון וגו' דכשישראל עושים רצונו של מקום לא שייך להם העקרות דאינו בישראל אלא כשראויים להוליד ח"ו בנים שאין הגונים, וכמ"ש רני עקרה לא ילדה דלא ילדה בנים לגיהנם כוותייכו כי לישראל אין ראוי הולדה כזי כלל וע"כ מי שיש בו שורש פורה ראש ולענה שהוא מרירות בעצם שלא יצא מהם עוד שום דבר טוב אם הוא מזרע יעקב שמטתו שלימה הקב"ה מונע ההולדה ממנו כדי שישאר המטה שלימה והפסולת שבו יוכל להתתקן כל זמן שלא עשה פרי עדיין, אבל כשתשמעון אז ברוך תהי' מכל העמים שלא תוליד בנים לגיהנם ול"י בך עקרות למנוע זה כי לעולם התולדה נמשך אחר השורש, וכמש"נ בן חכם ישמח אב שבאב הוא כח החכמה וזוכה בו לבנו ובן כסיל תוגת אמו שהאם אין לה שייכות לחכמה שאינו באשה כנ"ל אבל ממנה רק שלא תמנע ותעלים השפעת החכמה של האב והסכלות, וכל החסרונות נמשך ממנה וחסרון שמצד האב אינו אלא של"י לתקן החסרון שמצד האם אבל מי שנקי אגב אמו ואין חסרון מצדה אין לו לירא משורש רע, וע"כ תיקון העקרות דנשים ע"י התושב"כ שהוא המאיר ומזכך גם לשורש הרע בביטול כל החומריות ומשכא דחויא הנמשך מצד האם המזרעת אודם שממנו עור ובשר, ותיקון העקרות דאיש כשיש מיחוש הולדה בנים לגיהנם מצידו דזה אינו בחסרון שבשורש רק מצד מה"ע עד"ש בעירובין דאברהם מציל כל הנימולים מגינהם חוץ מבועל ארמית דמימשכא ערלתו ולא מבשקר לי', ואף ערלי ישראל נק' מולים וכ"ש המשוך דא"צ לחזור למולו כלל מדאורייתא רק משום מה"ע דלא מבשקר והוא מוליד תולדות עכו"ם דולדה כמותה, ומי שיש לו חשק ותאוה ואהבה לשורש העכו"ם בחכמתם ונימוסם וכדומה הוא בכלל אבזרייהו דבועל ארמית שבפעל ובמעשה התיקון לזה הוא רק בכח התושבע"פ שהיא עיקר המבדיל בין ישראל לעמים מצד החכמה כמ"ש בשמו"ר מי שמסטורין שלו בידו הם ישראל היינו שהד' יתן חכמה ומפי"ו דייקא דעת ותבונה שזהו השגת התושבע"פ, והוא דוגמת אות הברית המבדיל בפעל בחומריות הגוף ומצד התושב"כ שהוא בהתגלות לכל הוא תיקון החומריות הנגלה לכל, וע"י התושבע"פ שהוא גילוי הנעלם שבתושב"כ הוא תיקון קלקול שאינו בפועל בחומריות רק בהעלם להיות נבלד מהעמים גם כפי ההעלם ולמה"ע דבנ"א הרואין לעינים ועי"ז זוכה לראות בנים לבניו, ושלום [הוא חבור יסוד ומלכות שמהם התולדה כנודע] על ישראל אמן: תושלב"ע