פוקד עקרים · פרק ד׳, ג׳

והנה כל פעולת הישועות שישתנה וימולא החסרון ע"י תפלה הוא הכל ע"י התורה שהיא הנהגת העולם וכמ"ש קרוב וגו' אשר יקראוהו באמת ואין אמת אלא תורה. וע"כ התחלת פעולת הישועות שמצינו בתורה הי' ע"י אאע"ה שממנו התחלת ב"א תורה, ומקודם לא מצינו בתורה שום נס לשום אדם דהצלת נח בתיבה הוא בטבע שהתיבה שטה ע"פ המים אלא שהש"י הודיעו מקודם והאמין בד' ועשה לו דבר המציל אבל הי' צריך הצלה טבעית, והתחלת ב' אלפים תורה הוא מאת הנפש אשר עשו וזמן ביאתו לחרן כמ"ש בע"ז (ט' א') ונס דאור כשדים הי' זמן מועט קודם זה ואז היתה התחלת התנוצצת אור תורה דהלא כה דברי כאש היא אש שלמעלה האוכלת אש ועי"ז נכלה אש הכבשן ומ"מ לא היתה עדיין בהתגלות בפעל לחוץ רק בלב אאע"ה [וע"כ לא הי' יכול להציל הרן בזכותו אף שאמר דאברהם אנא (כמ"ש בבר"ר פל"ח) ומסתמא הי' רוצה להצילו ואלו הי' אחר התחלת ב"א תורה ודאי הי' יכול להצילו ומלתא זוטרתי הוא לגבי אאע"ה שינצל אחיו בזכותו ואפי' לוט בן אחיו ניצול אח"כ בזכותו] ע"כ לא נזכר ג"כ הנס בהדיא בתורה בהתגלות רק ברמז ובהעלם כמו שהי' פעולת אותו הנס עי' ד"ת שהי' בהעלם ולא נתגלו עדיין בזמן מועט לפני' ניכר הוא קצת כעין דרך רמז להיודעים הרמיזות ומאי דמחוי במחוג ואותו נס הי' הסיבה ליציאתו לחרן והתחלת הב' אלפים תורה: