פוקד עקרים · פרק ד׳, א׳

והנה בג' אלו שרה רחל וחנה נאמר בכתוב לשון פקידה וזכירה וע"כ על ג' אלו אמרו בפ"ק דר"ה נפקדו בר"ה, ויש עוד ג' עקרות הנזכרות בכתוב שנפקדו רבקה ואמי' דשמשון ושונמית, וזו האחרונה נתייחס פקידתה לאלישע וכמ"ש בדברים רבה (פ"י) הקב"ה פוקד עקרת וכן אלישע, ואע"פ שמפורש בכתוב גבי החיות הולד ויתפלל אל ד' ובתפלתו להש"י פעל זה ולא מעצמו הגם דעשה פעולות בשימת פיו על פיו כו' מ"מ עיקר הפעולה הי' ע"י התפלה לד' (וכמ"ש בפדר"א פל"ג) ומסתמא גם פקידתה הי' ע"י תפלה אף שלא נזכר בכתוב, וכ"א במגילה (כ"ז א') על פסוק הגדולות אשר עשה אלישע דברחמי הוא דעביד מ"מ נתייחס לפעולתו כיון דהש"י מעצמו לא הי' עושה זה רק הוא בכח תפלתו פעל, [וכצ"ל בההיא דרשב"י שבשהש"ר ע"פ הביאני המלך חדריו ע"ש] וא"כ גם פקידת רבקה שהי' ע"י תפלת יצחק עלי' דויעתר ואז"ל (יבמות ס"ד א') תפלתן ש"צ כעתר שהופכת כו' אפ"ל דיש לייחסה ליצחק, ואע"ג דגם רחל וחנה נפקדו ע"י תפלה שם לא הי' התהפכות כעתר, וגבי רחל נאמר שם אלקים לומר דהי' פקידתה מצד שורת המשפט וגם מדה"ד הסכימה לזה כי הולידה את יוסף דכתיב בי' את האלקים אני ירא וגבי חנה דכתיב שם הרחמים גם בתחלה הי' הש"י עלי' ברחמים ולא הי' חסר אלא תפלה דלהוציא לעולם נפש יקרה כזו שפתח שער הנבואה אשר עד אז הי' דבר ד' יקר אין חזון נפרץ הי' צריך שיהי' אתדל"ת מקודם, וע"כ הי' ב"ק מודיע מקודם שעתיד להוולד צדיק א' כדי שכ"א מישראל יתפלל וישתוקק שיהי' מחלציו, וזהו האתדל"ת בכלל ישראל, ואצל חנה בפרט הי' הסיבה שנתעקרה מקודם וצרתה הרעימתה עד שהרעישה עולמות בתפלתה ונדרתו להש"י עד שעי"ז זכתה היא להוליד נפש הזה שהי' כבר מוכן לצאת אלא שהי' צריך אתדל"ת, ונמצא לא הי' כאן התהפכות ברצונו ית' כלל, רק גבי רבקה שפקידה זו היתה גם ללידת עשו וד"ז ודאי הי' נגד רצון הש"י דמוטב שלא יוולד אלא שאם לא הי' נולד גם יעקב לא הי' נולד שהרי הי' תאומים, ומ"מ מצד מדתו של יצאע"ה שהיא מדה"ד הי' קטרוג גדול על הוולדה זו אלא שהיפך למדת רחמנות הוא מדתו של יעאע"ה ומצד מדתו הי' לידתו אע"פ שעי"ז הוצרך ג"כ לצאת הסריות והפסולת דחשוכא הקודם לנהורא, ודבר זה הוא שינוי כביכול ברצונו ית' ואע"ג דלא בן אדם הוא להשתנות מ"מ בכח התפלה כך כד"ש מי מושל בי צדיק והוא כענין נצחוני בני שא' בב"מ (נ"ט ב') במשפטי התורה כי הכל ע"י תורה שבה נברא העולם כמ"ש בריש ברא"ר ובה כל הנהגותו וקיומו: