פוקד עקרים · פרק ב׳, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ואברהם ושרה פתחו שער הפקידה דעיקר פקידת העקרים די בפקידה לבד לפי שעה של הריון דשוב אח"כ עולם כמנהגו נוהג להיות ההרה יולדת ומגדלת אבל באמת עדיין צריך גם לזה ישועת הש"י שתלד בן קיימא ושיגדל וכדרך שאמרה השונמית לאלישע הלא אמרתי לא תשלה אותי כי מוטב הי' לה שלא ילדה, ונאמר שניהם יחד בפ' משפטים לא תהי' משכלה ועקרה בארצך והקדים משכלה לפי שצערה גדול יותר וגם זה תלוי מצד האבות שיזכו לבנים בני קיימא, וסיים את מספר ימיך אמלא שלא יהי' ח"ו הם חילופם וגם בהולדה יש פעמים ח"ו כן כברחל בלידת בנימין וברב חנין במ"ק (כ"ה ב') ע"כ אמר שהם ימלאו ימיהם ושנותיהם הקצובים וברכת ד' בנים יזכו ע"י דאת אימתי אשלח לפניך שיזכו ליר"ש וכי כן יבורך גבר ירא ד' בשכר פרי הבטן, והמותי את כל העם וגו' דלפעמים יש שיצטרך לחילופים ועז"נ ואתן אדם תחתיך ולאומים וגו', ועל דרך זה ג"כ שמעתי דעצירת כל רחם לבית אבימלך הי' הגורם לפקידת שרה דכך היתה ישועתה צריכה לבוא ע"י שיתנו אדם תחתי' ואבימלך לא יכול ליזקק לה ואז לקח אברהם הכח וגבורה של אבימלך ומזה נמשך מ"ש ליצני הדור מאבימלך נתעברה שרה, כך שמעתי, והנה זהו שורש התחלת ישועה זו דפקידת עקרים בתחלת בנין אומה הישראלית שכל הפקידות לדורות נמשך מזה ודאי הכל הוא עד"ז וע"כ הקדים ג"כ ברוך תהי' מכל העמים ללא יהי' בך עקר היינו שתקח ברכה מכל העמים ומשלהם ושם סיים ג"כ והסיר ד' ממך כל חולי וגו' ונתנם בכל שונאך היינו להוציא ממשכלה צריך לפעמים לבוא החולי ח"ו על האבות, ומדוה מצרים היינו שיכול בכורים אבל הש"י פדה בכורי ישראל בבכורי מצרים וכן בכל דור יתנם בכל שונאך והם יהיו תחתיך, וברכת פרו ורבו נאמר ג"כ על ב' עניינים אלו פרו על עיקר הולדת הפרי ורבו על הרבוי שע"י הפרי' שלא יהי' משכלה ח"ו, וע"כ צריך גם הזכירה שזהו המשכת השגחתו ית' לדורות עולם:
נחלת הכלל · R' Zadok -- Poked Akarim

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך פוקד עקרים בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. מה עוד משתנה בהצגה מפורט במקורות ורישיונות. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.