אמר בפסוק ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה כלומר כשאדם יוצא מבית המדרש שהוא באר שבע באר מים חיים וילך חרנה כלומ' לשוק ויפגע במקום כלומר כשהוא פוגע בשוק וילן שם כלומר נראה שילן שם דהיינו שיוצא מן השכל ואינו מישב א"ע כלל כי בא השמש שהשכל הלך ממנו ויחלום וכשהוא מזכיר א"ע והוא לשון חלים והפירוש שלו בריא רואה והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה כלומר שבעיני בני אדם נראה שהוא דבר קטן אבל באמת הוא דבר גדול כי סולם בגימ' ממון ומלאכי אלקים עולים ויורדין בו כלומר אפילו הצדיקים עולים ויורדים בו ועוד אמר בפסוק זה סולם בגימ' קול כלומר בני אדם נהנין ממנו כי הוא דבר נאה וראשו מגיע השמימה כי מלאכים אומרים שירה בקול ומלאכי אלקים עולים ויורדים בו כי זה שאינו עונה עם חבירו בשוה זורקין אותו לנהר דינור:
מדרש פנחס · פרק ה׳, מ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Biłgoraj, 1930
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש פנחס, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.