מדרש פנחס · פרק ד׳, ט״ו

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

א"י הוא באמצע כל הארצות ובהמ"ק הוא באמצע א"י ומשם רואה הקב"ה על כל העולמות ותורה הוא באמצע כל החכמה והראי' לזה כי הלמדן כשרוצה ללמוד בכל החכמות הוא יכול להבין אותם והחכם בשאר החכמות כשרוצה ללמוד תורה אינו יכול ולכך נאמר ויקרא באמצע התורה כי נאמר דין קרבנות שהיה בבית המקדש וזהו צימצום ולכך בבבת עין רואה ולכן מתחילין עם הקטנים ללמוד ויקרא שהוא ב"כ בצימצום וזהו ויקרא אל"ף זעירא (לערן מיט איין קטן):בעינן המחלוקת שבדורינו, עצה היעוצה לאדם הוא שלא לדבר כלל מהם רק לשתוק וגם אמר שיש רשעים שהם כ"כ פחותים במדריגה עד שאם מדברים מהם יש להם עלי' ויש בהם יותר כח להרע אבל כשאין מדברין מהם כלל הם נופלין ממילא ויש להם מפלה ולכן כתוב בחזקיהו המלך כי מצות המלך הוא לא תענוהו דבר והבן. שמעתי משמו וכן אמר כל אדם שאינו יכול להתענות ואינו יכול שלימה ותנועה דגדלות אין אצלו יהודי:
נחלת הכלל · Biłgoraj, 1930

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש פנחס, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.