מדרש פנחס · פרק ב׳, נ״א

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

בענין החקירה הנז' בע"ח ענף ב' למה בריאת עוה"ז היה בזמן שהיה לא קודם וכו' ע"ש והתירוץ הנז' שם אינו מובן כמבואר לכל מעיין וביאר הוא כי הנה ז"ל הע"ח שם כי האור העליון וכו' שום תפיסה לא במחשבה ולא בהרהור כלל ועיקר הוא מופשט ומובדל מכל המחשבות איך אפשר להשיג ולהבין ולהקשות שם קושיא כי הוא דבר שאינו מושג ותפוס בשום מחשבה והבן היטב. וז"ס במ"ר פ' בראשית בשינוי לשון בזמנו נברא העולם לא העולם יכול להבראות קודם וכו' הקב"ה בונה עולמות ומחריבן דין הניין לו ודין לא הניין לו ע"ש כיון שהעיקר בריאת העולם הי' להשיג אלהותו נמצא העולמות שהם אינם מושגים במחשבה כלל הם בבחי' סוד ומחריבן שאין זה עיקר כוונת הבריאה והבן ופ"א שמעתי בשמו כי הקב"ה ברא למשל ספי' החסד והיה מתפשט עד בחי' כי חסד הוא כידוע והוא בבחי' ומחריבן עד שבא עולם התיקון שהוא הבחירה והבן ואח"כ אומר שהוא מצוה להכניס אור בנשמות:
נחלת הכלל · Biłgoraj, 1930

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש פנחס, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.