מדרש פנחס · פרק ב׳, י״ט

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

גילה לי סוד גדול ונתחרט אח"כ על מה שגילה לי והזהירני שלא לאומרו כ"א בפני ירא שמים ולא גליתי אותן עדיין בפני שום ב"א וזהו כי איתא בגמ' מקובל אני מפי שבעים ושנים זקן והקשה הא לא היו רק ע' זקנים או סנהדרין ואמר שכוונתו הוא על שם של ע"ב והוא נק' זקן שהוא בבחי' סבא שהקבלה הנ"ל היתה משם של ע"ב בעצמו וג"כ הראה בתיקוני הזוהר תיקון כ"א נחתי תרין סבין הוא חכמה ובינה שכ"א הוי בבחי' סבא הא סבא עילאה קא נחית בינייהו הוא ספי' הכתר אמר הא אין חד ותלת הוינן כי ג"ר חשובות כאחד כידוע בראשית וכו' הא אין שבעה הוא סוד ז"ס ותלת גניזין עלייהו הוא תלת ראשונות ואילין סבין אערעו בבוצינא קדישא וחברוי דהיינו שהי' הולך בדרך שלהם (ז"ל ער איז גיגאנגין אין זייער שלייך) וכלל הדברים שהספירות עליונות בעצמם גילו לרשב"י רזין דאורייתא ואח"כ אמר ואלמלי נבראתי עשרה פעמים כדי לומר דבר זה די:
נחלת הכלל · Biłgoraj, 1930

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש פנחס, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.