בכל הדברים שבעולם יש בחינת שינה ואפי' בצומח ועל ידי זה מתחדש החיות שבו בכל בוקר כמ"ש חדשים לבקרים וגו' ואפילו במים יש בחינת שינה שאל"כ היה נתקלקל ולא היה אפשר לשתותו ובר"ה נפלה שינה על ז"א דהיינו שנופל בחי' שינה על התורה ועל כל המלאכים (ועל כל הברואים) כמ"ש ומלאכים יחפזון ואפילו באותיות יש בחי' הנ"ל והוא בבחי' קטנות דהיינו שנסתלקו המוחין של כל הנ"ל והוא בחי' דין שבר"ה והבן וע"כ כיון שכל הנ"ל הוא לחדש המוחין ע"כ יו"ט ואמרו בגמרא מוטב שאהיה שוטה כל ימי ע"כ עצה היעוצה לאדם שיהיה בעיניו לשוטה נמצא שהוא בעיניו דומה ממש לאין ועי"ז נתחדש כל המוחין שלו הן ברוחני הן בגשמי דהיינו אפילו בפרנסה ובבריאות גופו ובכל השייך לו והוא לפי בחינת האדם כי יש אדם שתלוים בו כמה נשמות וכשהוא כנ"ל מתחדשים כולם עמו והבן:
מדרש פנחס · פרק א׳, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Biłgoraj, 1930
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש פנחס, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
