נתן טעם מה שנוהגים לאכול מאכלי חלב בחג השבועות כי קודם מ"ת היו אוכלים בשר נחירה ובשעת מ"ת נאסר להם הבשר ולא היו יכולים לשחוט מחדש כי מתן תורה הי' בשבת וע"כ הוצרכו לאכול מאכלי חלב ועושים גם עתה זכר לזה. עוד טעם אחר כי כתב בש"ע י"ד כי יש לעשות גמר מצוה (ואסרו חג הוא גם כן סעודות גמר מצות יו"ט) ואם כן צריכים לעשות סעודה לגמר מצות ספירת העומר וא"א לעשות סעודה של בשר כי אינו ניכר שנעשה לשם כך רק לכבוד יו"ט וע"כ עושים סעודת מאכלי חלב. עוד טעם משום דבש וחלב תחת לשונך וכדאיתא נמי בגמ' הדבש וכל מיני מתיקה מרגילין הלשון לתורה ע"ש:
מדרש פנחס · פרק א׳, נ׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Biłgoraj, 1930
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש פנחס, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.