כשיש לאדם צרכי שבת במילוי ובריוח הוא יחוד יסוד ומלכות כי שבת הוא בבחי' מלכות ושם שדי הוא בבחי' די שאמר לעולמו די והבן היטב. ובחול אדרבה הוא טוב בחי' חסרות כדי להשתתף עם השכינה כביכול וכו' ואח"כ ביום השבת קילס את הדבר מאוד ואמר כי בשעת אמירתו נעשה יחוד. פ"א דיבר בענין שרצונו מאוד לקבוע דירתו בא"י רק ברשיון הש"י ואח"כ אמר כי המדינות שהם קרובים למלך אין צריכים לשמירות גדולות כי הם נשמרים בהשגחת המלך עליהם ובמדינות הרחוקות צריך להושיב גבורי חיל כך ארץ הקדושה א"י נאמר בה תמיד עיני ה' אלקיך וכו' אך בח"ל שהם רחוקות וכו' צריך להושיב גבורי חיל:
מדרש פנחס · פרק א׳, כ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Biłgoraj, 1930
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש פנחס, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.