ובנועם אלימלך הק׳ בליקוטי שושנה איתא על הפסוק זה היום עשה ד׳ וכו׳ י״ל זה רמז על י״ב צירופי הוי׳ שצריך האדם לכוון בכ״י ובכל שעה, ולכאורה הלא הצירוף הוא ממילא כאשר עשאם השי״ת, ואמר הכתוב נגילה ונשמחה בו, ר״ל הפעולה היא בכוונה הזאת להכניס בה אהבה ויראה וכו׳ ע״ש, משמע מזה אדרבה שבכוונות אשר במחשבה אין האיש פועל הרבה כי הם ממילא רק דוקא באהבה ויראה שלו, והכוונות הם רק להרכין הכלים של עולמות העליונים כדי להכניס בהם אהו״י.
מבוא השערים · פרק ט׳, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAkhrakhim, 16. Ring. 11-432
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מבוא השערים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
