מבוא השערים · פרק ח׳, כ״ז

ובספר ליקוטים יקרים [ליקוטים מהבעש״ט ותלמידיו הקדושים זצ״ל, נדפס בשנת תר״י] איתא ג״כ איזה כללים למשל, איך יתבודד אם לבדו, או אף כשישנם אנשים בחדר, קודם התפילה לא יאמר הרבה תהלים בדביקות כדי שלא יחלש גופו ולא יוכל להתפלל בדביקות, ביוה״כ קודם נעילה יאמר מחזור בקטנות [המוחין] כדי שיוכל להתפלל נעילה בדביקות גדולה. כשהאיש בקטנות יתפלל מתוך סידור, אבל כשהוא דבוק בעולם העליון אז יותר טוב לסגור עיניו, יחשוב שטוב שיעזור לו ד׳ שיכוון חצי סדר התפילה או רובה בדביקות, ואח״כ כשיחלש, יתפלל כפי יכולתו בכוונה קטנה עד עלינו, אף כשזכה ועלה כתוב שם איך צריך להרגיש את עצמו. וז״ל כשמדבר בדביקות בעולם העליון ואין לו שום מ״ז ובאה לו מחשבה כמו נביאות, בודאי יהי׳ כך וכו׳ ולפעמים ישמע כמו מדבר, מחמת שידביק קול העליון בתפילתו קול תורתו וישמע קול אומר עתידות.