מבוא השערים · פרק ו׳, כ״ד

משא״כ לדרך ההתגלות החסידות דברי זוה״ק הזה כמעט אין צריכים ביאור ופירוש גם להשגתנו הקטנה. כי אם כל ההשתלשלות והספירות בישראל נמצא, ואדרבה כל עולמות העליונים לתכלית התגלותם בתוך איש הישראלי ממש נאצלו, נבראו, נוצרו ונעשו, ובשביל זה בדמות אדם נעשו. לכן אומר זוה״ק דישראל אשלים מהימנותא בארעא. א׳ מפני שמגלים אלקותו ית׳ בעולם כמו שאמר המ״מ, אבל לא זו בלבד, רק גם בעצמותם, וישראל שלימו דשמא קדישא אינון בפועל ממש בהם בעצמם. כיון שבהם כל עולמות, ספירות וכו׳ נמצאים. וגם היחודים שמיחדים ומכוונים ג״כ לא גורמים לבד ולא פעולה למה שבמרום לבד, רק גם בפועל עושים יחודים בכל הקודש אשר בהם עד לאצילות. וכשהם בגלות בירידה בגופניות ורוחניות, רוח קדשם רחוק מגופם ונפשם, זהו פירוד בין תפארת למלכות שבהם, ושבכל העולמות. אבל לא שח״ו לגמרי נתרחק מאתנו כי גם עתה עמנו, ועיקר החסרון הוא מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה, ולית מאן דיתער רוחי׳, העיקר הוא שהאיש יהי׳, כי בו הכל. ואיך יהי׳ האיש, דיתער רוחי׳, לא רק שיאמר דברי התפילה ויעשה בלבד המצוה רק שרוחו יתעורר, כי הוא עיקר החסידות ההתעוררות, כמו שכבר דברנו.