מבוא השערים · פרק ג׳, ל״ג

ובספה״ק מאור ושמש מזקני הקדוש זצוק״ל בפ׳ עקב מפורש שבדורות האלו אין צריכים לכוון בכוונות השמות בתפילה, מפני שעיקר כוונת השמות הוא ע״פ נקודות טעמים ותגין, וידוע שטעמים, נקודות ותגין הם נפש, רוח ונשמה, וכן כשהאדם משים את נפש רו״נ שלו באותיות ותיבות התפילה כבר ייחד בזה את השמות וכוונה זו עולה על כל הכוונות ע״ש, הרי מבורר שדורות הללו נשתנו מדורות הקודמים בענין לכוון הכוונות, וגם כי נפש רו״נ של האיש הוא עצם הכוונה לא מה שהוא במרום לבד, ובספה״ק עבודת יששכר מהה״ק ר׳ בעריש מוואלבארז זצ״ל בהליקוטים איתא עוד יותר, וז״ל, מרן הרבי זצוקללה״ה ממאגלניצה הי׳ אומר על ענין הכוונות, כי כל מה שיבחר איש הישראלי כוונות לעצמו, את הכל מקבלין ממנו בשמים עכ״ל הק׳.