מבוא השערים · פרק ג׳, ל״ב

ועוד חדשות יוצא מזה שמי שלא יוכל לפעל את שתיהן לכוון ולהתעורר, אז מוטב שיוותר על הכוונות ובשעת התפילה לא יכוון, כי הן ששלימות חיות ונפש האדם היא כשמגלה אותה גם בדעת ושכל, ושלימות הספירות שבו, היא כשמתגלות גם בג׳ ראשונות, אבל האם אפשר לשכל לדעת בלא חיות, כשהאיש מתעורר בקדושה אז ממשיות אורות הספירות בו, ונחוץ לו גם לכוונות כדי שיתגלו הספירות בשלימותן ג׳ ראשין חכמה, בינה, דעת, שעם המדות, אבל כשזאת א״א לו, אז אם יתעורר ולא יכוון, עכ״פ החיות ואורות ספירות עליונות יהיו בו, רק שלא עלה עוד לגלות גם בשעת התפילה את המוחין שלהם, ורק תמצית הענינים מכוון משא״כ אם יכוון בלא התעוררות הרי זה כמו שמכוון שהוא בירושלים ונמצא בחו״ל כנ״ל.