מבוא השערים · פרק ג׳, כ׳

והוא גם הדבר שבישראל יש בחירה ולא לזולתו לא להמלאכים ולא לצאצאי עולם הזה, כלומר הבחירה היא, רצון המתחיל כאן באיש, האדמה שצומחת לא בה תלוי ולא בה מתחילת פעולתה רק בהגשם אשר הניעה, והעננים ממטירים את הגשם, מפני שכח אחר סובבם, אך הבהמה הרוצה וההולכת ממקום למקום לא בה מתחיל הרצון שלה רק בהעשב שראתה והעשב סובב את רצונה, והיא מוכרחת מן העשב וא״א לה שלא תלך, והוא ית׳ סובב כל סבה ומכריח את כולם ומסבב את כל סיבות העולם שתזריח השמש וע״י חום השמש ירד הגשם ויצמיח, כל אחד באיתו, וכן שירויח זה ע״י סיבה זו או ח״ו יענש או יחלה אם מעצמו או שילך למקום פלוני ששם נמצא חולה כזה ותתדבק בו מחלה זו, וכן שיברא, הכל ע״י סיבות שונות שמסבב, ובו ית׳ מתחיל הרצון החפשי לא ח״ו מפני איזה הכרח אחר, רק מפני שכן רוצה.