מבוא השערים · פרק ב׳, ו׳

לא ח״ו את ענין הנביאים ואת השגת התנא האלקי רשב״י העזנו להבין אף לשאל, אבל כבר הבאנו לעיל את דברי קודש של הקדמת שע״ק להרח״ו זצ״ל שענין הנבואה עבודה היא, עבודה הנמשכת גם עתה לנו, ואף כי גם דרכי הרח״ו זצ״ל ונתיבותיו הקדושים נעלמים מאתנו, ומה לנו לעיין בדברי קדשם מדרגותיהם ושליבותיהם שלובות הסלם אשר ראשו מגיע השמימה, אבל איתא בתדב״א עה״פ ״ודבורה אשה נביאה״, מעיד אני עלו שמים וארץ בין איש ובין אשה בין כותי ובין ישראל בין עבד בין שפחה הכל לפי מעשיו רוח הקודש שורה עליו עכ״ל הק׳. ועכ״פ לא גרוע איש הישראלי שבזמננו להבדיל מכותי של זמניהם, וגם עתה כל איש ישראל לפי מעשיו ועבודתו יכול לזכות לרוה״ק, ואם לדאבוננו לא זכינו לו, עכ״פ רשות נתונה לנו להבין את דברי קדשם, לא כפי מצבם שהם בקדשם היו, רק כפי הארתם שמאירים בנו, ולא להתפלפל ולאמר סברות מנפשינו הס מלהזכיר, רק להבין, ולא להבין רק עכ״פ לשער מעט את דברי קדשם כפי המבואר בדברי קדשם.