מבוא השערים · פרק ב׳, י״ט

והחילוק יש בין התגלות אור התורה ביצירה ובריאה היינו בתלמוד לבין התגלותו באצילות היינו בקבלה, כמו בזו כן גם בזו ראשית השגתם וחיצוניותם שכל הוא, אבל בתלמוד נושאי השכל, עניני בני האדם, דעתם, שאיפתם, מסחרם ודרכי חייהם, הם, כגון לוה ומלוה, מודה במקצת וכופר הכל, שנים אוחזין בטלית, חזקת הבתים, שור שנגח את הפרה וכו׳, שגם בהם נמשך ונתלבש אור התורה, והם כגופה ולבושה, בעשית המצות, דברי העולם הם לבושי׳, שבהם מקיימין המצות מעשיות בין שבין אדם למקום, ובין שבין אדם לחברו, וגם בלימוד והשגה העשי׳ ודרכי בני האדם לבושי׳ כגון אם כופר הכל הוא וכו׳ כיון שדרכן של בני אדם להתאוות לממון, וכן שיעורי הדפנות והסכך, לבוד ודופן עקומה וכו׳, דרכי האדם וכל שכליותיו הם לבושן.