מבוא השערים · פרק ב׳, י״ד

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

הבאה מבינה של מעלה אל בחי׳ הבינה היינו השגת האיש, והיא לא בדמיון, והנבואה הבאה מן מלכות בחי׳ מראה גם למטה, במראה ודמיון הנביא מתגלה השכל ודבר החכמה שאמרו בקדשם נבואה הי׳, שנתגלה בשכל כמ״ש לעיל דברי רש״י ז״ל ב״ב י״ב ע״ב ד״ה ולאו וכו׳ סברת הלב הבאה לו בנבואה, וגם היתה מרכבה שתשרה עלי׳ שאר עניני נבואה שלמעלה מהשכל, נבואה ממש (הנביאים) גם בעתידות, וכן איתא במקום אחר בת״ז הק׳ ואנת אלי׳ עתיד לאתגליא בסוף יומיא, ואית מאן דעתיד לאתגליא לי׳ אפין באפין ואית מאן דעתיד לאתגליא לי׳ בטמירי בעין השכל דילי׳ עכ״ל,
נחלת הכלל · Hakhsharat haAkhrakhim, 16. Ring. 11-432

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מבוא השערים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.