מבוא השערים · פרק י׳, ל״ב

וכיון שחוקרי העולם אשר את רעיונות והרגשות הנפש יחקורון ע״פ רוב אנשים בלא תורה הם, וישנם דברים אשר איש ישראל החרד לדבר ד׳ יפחד לעשותו, אף לחשבו בהרהור קל ח״ו ירעד, להם לחכמי הנפש אשר בעולם לא רעה היא ולפעמים עוד למעשה יפה תחשב, לכן רבים מהם רק ידיעות נמוכיות ורעיונות זוהמות בחקירותיהם מסתכלים, ובשביל זה לא מחשבותינו בלבד נבדלות ורחוקות ממחשבותיהם, רק גם נפשנו לא כנפשותם הוא, כי חוץ מזה שנשמת ישראל גבוה, וחלק אלק ממעל הוא, הלא גם הם מודים שהנפש נפעלת ממחשבות האיש, עד שישנם הרבה ממחלות העצבים שלא בחומר העצבים והמוח, יסוד וראשית מחלתם, רק מן מחשבות ורצוניות נסבכות ונפתלות אשר נסתבך האיש בהן, וכיון שהם על נפש כזו התפעלת מן גופניות ומחשבות בלא תורה זוהר וחסידות זה אלפי שנים מסתכלים, לכן את נפש האדם כרוחות רעות דנים ותהלוכות מזוהמים עלי׳ בודאים.