מבוא השערים · פרק י׳, י״ז

בספר הקדוש בית אהרן לפסח איתא, אהוביי אחיי תאמינו לי והוא מלא בכל הספרים, אשר מה שהיו צריכים הצדיקים הראשונים להשיג בכמה ימים וחדשים, אפשר כעת לתקן בשעה אחת, מחמת שכעת העולם הוא יותר בשפלות וכו׳, חס הקב״ה על עולמו ומוריד קדושתו למטה עכ״ל הק׳. גם הוא ית׳ משלשל את קדושתו מפני ירידת הדור, וגם צדיקינו התאימו את העבודה לפי הדורות כדי להעלותם ולקדשם, ובעקובתיהם הקדושים צריכים גם אנחנו ללכת, ועיקר הדיבורים והחיבורים צריכים להיות בהשתלשלות והתרחבות, ואם קשה לנו עתה בעבודת הבינונים לכבוש גם את הסט״א בעצמה, עכ״פ את יסודותינו, כחינו והרגשותינו נגזול ממנה ונשעבדם לקדושה. ולא שנשעבד בבחי׳ אתכפיא לבד, וכאשר נפסיק על רגע, שוב ישעבדם הסט״א לרעתה, כהשאלה אשר שאלנו, לא כן הוא, רק גם בחי׳ אתהפכא נפעל בזה וחלוקים מהם לקדושה יתהפכו. כי כנ״ל דרכים וסדרים להם אשר על ידם נכבוש אותם,