מבוא השערים · פרק א׳, פ׳

גם את זאת לא יוכל האיש להשיג בשכלו, כי הן במרום אך רוחני נמצא, ואיך צורות אלו נתגשמו עד להרשם בקלף גופני בצורות גופניות, אבל הלא גם צורות כל דברי העולם מאדם ועד בהמה ועד עץ ועשב השדה צורותיהן משתנות לפי ערך חיותם ורוחניותם, אף באיש בעצמו חכמתו היתירה תאיר פניו, וצורתו הגופנית תעלה יותר מעל צורות שאר פני אדם, ולמה זה יתפלא האיש על צורות האותיות תורתנו הקדושה בשמעו שהן צורות אורות, ספירות ועולמות קדושות, למעלה משכל אנושי הוא, אבל הלא רואים כך, שצורת גופיהם השתלשלות רוחניותם היא, רק השוטה מתפאר לחשוב שדעת אנושי מדה הוא למדוד בו ולסמוך עליו מהו אפשר ומהו לא אפשר, לא כן הוא, איש הנבון אשר גם לב לו, הוא מבין עד כמה גם בעולם הזה רובו ככולו דברים שאי אפשר להבינם הם, עד שכמעט אי אפשר להגביל בין הגופני להרוחני, כי גם הדברים אשר בשטחיות נראים לגופניים, רוחניותם יותר נגלה מאשר גופניותם, גופניות ורוחניות מעורב בהם יחד, עד שאיש כזה הרבה פעמים בוש הוא מפני עצמו לטפל ולמדוד בשכלו גם בהדברים שניתן רשות לטפל בהם בשכל.