למה מאשור וממצרים תבושי (ירמיהו ב,לו). ר"ל הוא מוסר לאדם, למשל מי שמתענה משבת לשבת ובסוף יום אחרון נפלה לו פני' משבח בני אדם נמצא שאבד כל הטוב הצפון לו מתעניתו ולריק יגיעו והנה אז מתגרים עמו היצ"ט והיצה"ר היצ"ט אומר לו הלא טפש גדול אתה שאבדת כל טוב הגנוז לך בשביל פני' השפילה כזו והיצה"ר מתגרה בו ראה טפש שאבדה גופך בתענית כבד בזה בחנם בלא דבר וזהו למה ממצרים ר"ל מיצה"ר הנק' מצרים ומאשור הוא היצ"ט המאשרו בדרך משניהם תבושי כי שניהם משחקים ממך ומתגרים בך כנ"ל:
מגיד דבריו ליעקב · פרק צ״ז, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maggid Devarav leYa'akov, Koretz, 1781
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מגיד דבריו ליעקב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.