מגיד דבריו ליעקב · פרק ט׳, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

איזוהו שוטה המאבד מה שנותנין לו פירש כי עיקר האדם הוא הצלם דמות אדם שבו וכדאיתא בזוהר כשחיה דורסת את האדם בוודאי נדמה לה כבהמה והלך ממנו דמות אדם מחמת העבירות שעשה, ואדם בגימ' מ"ה וזהו פירש איזוהו שוטה המאבד מ"ה ר"ל צלם אדם גי' מ"ה שנותנים לו מעולמות עליונים (ונקרא שוטה אם אבד זה מחמת שטות כי אין אדם עושה עבירה אלא א"כ נכנס בו רוח שטות).
נחלת הכלל · Maggid Devarav leYa'akov, Koretz, 1781

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מגיד דבריו ליעקב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.