כל עיר שגגותיה גבוהין מבית הכנסת לסוף נחרב, פירש שאדם שיש לו גדלות והעושה זה כביכול שעושה א"ע גבוה מהשכינה כמ"ש אין אלהים כל מזמותיו מי אדון לנו והשכינה נקרא אדנ"י ונקרא בית הכנסת כנודע וזהו גבוה מבה"כ לסוף נחרב אדם זה סוד הנק' בפסוק אפרוחים ובצים ובנים הם סוד עיבור וקטנות וגדלות, ובזה מתורץ הפליאה בפסוק שפתח באפרוחים וסיים בבנים.
מגיד דבריו ליעקב · פרק ט׳, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maggid Devarav leYa'akov, Koretz, 1781
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מגיד דבריו ליעקב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.